החלטה בתיק ת"א 408-03-11

הנתבע מסר, ככל הנראה, שיקים לתובע. מועדי הפירעון של השיקים היו במהלך שנת 1999.

השיקים הופקדו לפירעון, על יד התובע, בסוף שנת 2005 ובתחילת שנת 2006. השיקים חוללו על ידי הבנק.

התובע פתח הליכים בהוצל"פ בחודש אפריל 2006.

הנתבע הגיש התנגדות להליכי ההוצל"פ רק בשנת 2011 והתיק הועבר אלי.

ביום 3.7.11 נתקיים דיון אליו לא הגיע הנתבע וניתן פסק דין הדוחה את ההתנגדות.

הנתבע ביקש לבטל את פסק הדין בטענה כי ההזמנה לדיון לא נשלחה לכתובתו. נעתרתי לבקשה וביום 10.7.12 נתקיים דיון נוסף אשר בסופו הוריתי על הגשת סיכומים.

אי עמידה במועדים

התובע טוען כי הנתבע לא עמד במועדים ולא הגיש את ההתנגדות במועד ולפיכך אין ליתן לו את מבוקשו.

הנתבע טוען כי המסמכים נשלחו לכתובות שאינן כתובתו וכי הוא לא ידע כלל על ההליכים המתנהלים כנגדו בתיק ההוצל"פ.

התובע מפנה אותי לעובדה כי לנתבע היו כתובות רבות, אותן החליף במהלך השנים, והוא מצביע על כ-5 כתובות שונות של הנתבע. לטענתו, הנתבע מנסה לחמוק מנושיו הרבים ולפיכך קשה לאתר אותו.

הנתבע מכחיש בסיכומיו את הטענה כי החליף כתובות, לטענתו הוא גר במושב אורה מאז ומתמיד. אולם אין בפי הנתבע כל הסבר על התיעוד של הכתובות כפי שמעלה התובע. במיוחד ראוי לציין כי על גבי השיקים נשוא ההליך, מופיעה כתובת אחרת, ברח' דגן ולא מושב אורה.

יתר על כן, על פי דברי הנתבע בגוף הבקשה, הוא מאשר כי יש לו מספר רב של תיקים בהוצל"פ. הודאה זו יש לה שתי השלכות - ראשית, יש בה משום חיזוק לגירסת התובע כי הנתבע מחליף כתובות כדי לחמוק מנושיו. שנית, יש בה כדי לערער את טענת הנתבע כי הוא לא ידע על התיק בהוצל"פ נשוא ההליך דנן. אם לנתבע יש מספר רב של תיקים בהוצל"פ, ולטענתו, תיקים אלה מטופלים, אין זה סביר כי הוא לא ידע על תיק נוסף, במשך תקופה ארוכה.

בנוסף, הנתבע מאשר כי אישתו קיבלה מסמך של ההוצל"פ. לטענתו, אישתו סירבה לקבל את המסמך ואף לא סיפרה לו על קיומו. טענה זו אין לה כל בסיס והיא אינה מגובה בעדות של האישה.

טענת הנתבע עומדת אל מול טענת התובע כי המסירה בוצעה והושלמה על ידי שליח.

לאור האמור, קשה מאד לקבל את גירסת הנתבע כאילו לא ידע על הליכי ההוצל"פ אשר נפתחו כנגדו על ידי התובע. ניראה כי הנתבע ניסה לחמוק מן התובע.

סיכויי ההגנה

אל מול הנסיבות אשר הביאו למחדליו של הנתבע, אני נדרשת לבדוק את סיכויי טענות ההגנה של הנתבע ומה סיכוייו כי אלה יתקבלו.

בעניין זה מצבו של הנתבע טוב יותר.

די בעובדה שהשיקים נשוא ההליך ניתנו לפירעון במהלך שנת 1999 אולם נמסרו לבנק לפירעון רק בסוף שנת 2005 ותחילת שנת 2006, כדי להצביע על כך שיש לנתבע טענות הגנה טובות אשר ראויות להבחן ולידון.